דפים

יום שני, 2 במאי 2011

למה התכוון אייכמן כשאמר ב-1952 "הייתי אידיאליסט" ?

לפני ארבעה שבועות בדיוק פרסם העיתון "דר שפיגל" כי אדולף אייכמן הוקלט בשנת 1952 במקום מסתורו בארגנטינה: "לא הייתי סתם מקבל פקודות, לו הייתי כזה, הייתי טיפש...במקום זאת, הייתי חלק מתהליך החשיבה. הייתי אידאליסט". אמירה ישירה זו של אייכמן, הנוגדת את קו ההגנה הרשמי שלו ב"משפט אייכמן" בשנת 1961, מהווה לא רק חידוש, אלא גם יוצרת בילבול בציבור וגם אינה עולה בקנה אחד עם התיאוריות המקובלות בחקר השואה - שכן הן נשענות על ההנחה, שהשמדת היהודים בשואה הייתה שיאה המעוות של אנטישמיות קיצונית, ולכן לא מובן מה הקשר בין שנאה יוקדת לבין "אידיאלים" (שהתבטאה בחרטה היחידה של אייכמן בקלטת מ-1952: "having made the mistake of not having murdered all the Jews").

הספר The Germans: Absent Nationality and the Holocaust שהוצא לאור למעלה משנה לפני הפרסום של דר-שפיגל בהוצאה האקדמית הבריטית Sussex-academic publishing house, מתאר בדיוק את המוטיבציה הרעיונית שעמדה מאחורי מכונת ההשמדה הגרמנית, מסביר את מניעיה החזקים, הנשענים על מאות שנים של היסטוריה גרמנית, ובעצם מנבא את האפשרות שמנהיגים נאצים יתבטאו כפי שאדולף אייכמן התבטא בקלטת שנגנזה בארכיון בקובלנץ בגרמניה במשך כמעט 60 שנה.

הספר  The Germans: Absent Nationality and the Holocaust מבוסס על עבודת פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית בשנים 2007-2008 בהנחייתם של הפרופסורים גבריאל שפר ומריו שניידר, במסגרת מחקר כולל על 6 קבוצות לאומיות באירופה, ומהווה מהפיכה קופרניקאית בחקר השואה - כי במקום לחקור את השואה כאירוע קיצוני של ההיסטוריה היהודית לדורותיה ('חקר הקורבן'), מתמקד בשואה כחלק אינטגרלי מההיסטוריה חסרת-הלאומיות של הגרמנים ('חקר הפושע'), ולאורו מנתח גם את התנהגות הגרמנים לאחר השואה, וצופה פני עתיד לגבי תפקידה של גרמניה באיחוד האירופי.

לשאלות והערות ניתן להוסיף תגובה בתחתית הרשומה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה